מעמדו של היועץ המשפטי של רשות מקומית ומעמד חוות דעתו

מהו מעמדו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית? מה מעמדה של חוות דעתו ועד כמה היא מחייבת? האם ראש הרשות המקומית יכול לקבל חוות דעת משפטית חיצונית כרצונו?  למי כפוף היועץ המשפטי של הרשות?

 על שאלות חשובות אלה ענה לראשונה בצורה בהירה וחד משמעית בית המשפט העליון בפסק דין הרטמן מיום 13/01/2013. עניינו של פסק הדין היה בכלל בשאלה אחרת לגמרי, שאלת  הדרך הראויה להתקשרות עם נותני שירותים ברשויות המקומיות (במקרה שנדון בפסק הדין – רואה חשבון) – השאלה הייתה האם על התקשרות כזו חלות תקנות הרכש, האם בידי ראש העיריה לקבל החלטה מכוח סמכותו השיורית תוך היעזרות בועדה מייעצת או שמא מוטל על הרשות המקומית לקיים מכרז.

 אלא שבשל מערכת היחסים העכורה בין ראש העירייה ליועצת המשפטית שלה, נוצר מצב בו עלה העניין לדיון במסגרת פסק הדין.

 נקבע בפסק הדין כדלקמן:

  • חוות הדעת של היועץ המשפטי לרשות המקומית בשאלה משפטית, קובעת מבחינת גורמי הרשות ובכלל זאת העומד בראשה את המצב המשפטי המצוי. זאת בכפוף לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בהקשרים הנצרכים, ולפסיקת בתי המשפט.
  • למרות האמור בסעיף 6(ד) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), הקובע שמליאת המועצה רשאית לאמץ חוות דעת משפטית אחרת שהוצגה בפניה, לא ניתן לקבל שכל החפץ בכך יגיש חוות דעת נוגדת, כאשר חוות דעת היועץ המשפטי אינה נושאת חן בעיניו.
  • חוות דעת נוגדת תוכל להיות מאומצת רק במקרים נדירים, במשורה שבמשורה; וראוי לה למועצה שתשקול היטב היטב בטרם אימוץ חוות דעת משפטית אחרת, ותפנה ליועץ המשפטי לממשלה לשם קבלת חוות דעתו בטרם תנקוט צעד קיצוני שכזה.
  • אין ראש הרשות רשאי לפעול כנגד חוות דעתו של היועץ המשפטי לרשות שלא באמצעות החלטה של המועצה, שכאמור צריכה להיות נדירה מאוד.

 פסק הדין מחזק מאוד את מעמדו של היועץ של הרשות, מגביל את יכולת ראש הרשות והמליאה ל"עקוף" את היועץ, מכפיף את חוות דעתו לזו של היועץ המשפטי. המשמעות היא גם שאם בעבר הוחלו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה על הרשויות המקומיות באמצעות פרסום חלק מהן בחוזרי מנכ"ל משרד הפנים, הרי שעתה הן חלות ישירות על הרשויות המקומיות בלא צורך בצינור של חוזרי מנכ"ל.

 עוד ציין בית המשפט חובות שונות ע"פ  חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי):

  • רשות מקומית חייבת בקבלת ייעוץ משפטי (סעיף 2)
  • היא חייבת למנות עורך דין שיהיה יועצה המשפטי (סעיף 3 (א)).
  • היועץ המשפטי של הרשות מוזמן לכל ישיבה של הרשות המקומית (סעיף 6(א)).
  • שר הפנים קובע בתקנות סוגי עסקאות שרשות מקומית לא תתקשר בהן אלא לאחר שקיבלה על העסקה חוות דעת משפטית בכתב (סעיף 7(א)).
  • לא תתקשר רשות מקומית בעסקה הטעונה אישור המועצה, אלא אם כן הוגשה לה חוות דעת מנומקת בכתב של היועץ המשפטי, שלפיה אין מניעה לאשר את העסקה (סעיף 7(ג)).
  • היועץ המשפטי אינו יועץ פרטי של ראש הרשות, אלא של הרשות המקומית. משרתו אינה משרת אמון, ועל כן אינה קשורה בזהותו של ראש הרשות; "עליו לגלות עצמאות מקצועית, שכן אין עליו, בעניין תוכן חוות דעתו המשפטית, מרות אחרת זולת מרות החוק"

 עע"מ 6145/12 עיריית נצרת עילית נ' הרטמן (פורסם בנבו, 13/01/2013)

הערה – מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי והשימוש בו כפוף לתנאי השימוש באתר

רשויות מקומיות – יועץ משפטי – עורך דין אסף אבידן