הלכה חדשה – התיישנות פיצויי הפקעה

הלכה חדשה בעניין הפקעת מקרקעין ע"י רשות מקומית – העליון בדיון נוסף בהרכב של 7 שופטים, קבע כי עילת התביעה בגין פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, נולדת, לכל המאוחר, במועד בו תפסה הרשות חזקה במקרקעין וממועד זה נמנית תקופת התיישנות של 7 שנים לפי חוק ההתיישנות (ולא מהמועד בו כפרה הרשות בזכותו של הטוען לפיצויי הפקעה או מהמועד בו מומשה המטרה הציבורית שעמדה ביסוד ההפקעה).

נקבע בערעור שקדם לדיון הנוסף, שחוק ההתיישנות חל למרות שהוא קובע הסדר כללי בעוד הפקודה קובעת הסדר ספציפי. ההסדר הקבוע בפקודה הוא תקופת התיישנות של 3 שנים בלבד אם הפקידה הרשות המפקיעה את פיצויי ההפקעה בקופת בית המשפט. אם לא הפקידה, קובעת הפקודה כי שפיצויי ההפקעה אינם מתיישנים (כך ע"פ סעיפים 9 ו-16 לפקודה וכך גם נפסק גם בע"א 2126/66 עיריית ת"א-יפו נ' אבו דאיה).

הדיון הנוסף בא לאחר שבערעור בבית המשפט העליון אמנם נקבע שחוק ההתיישנות חל, אך הובאו 3 דיעות שונות למועד ממנו נמנית תקופת ההתיישנות בת 7 השנים (המועד בו "נולדה עילת התביעה" לפי סעיף 6 לחוק ההתיישנות). כאמור דעת הרוב בדיון הנוסף קבעה שהמועד הוא שהמועד שעילת התביעה נוצרת לכל המאוחר במועד בו הרשות תופסת חזקה במקרקעין (דעת הנשיא גרוניס בערעור האזרחי ובדיון הנוסף).

עוד נקבע כי בשל כך שמדובר בהלכה חדשה, היא לא תחול במשך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין, אלא רק לאחר מכן. דהיינו ההלכה לא תחול על תובענות לפיצויי הפקעה התלויות ועומדות לעת הזו ושטרם ניתן בהן פסק דין חלוט. כמו כן ההלכה לא תחול אף לגבי תובענות שתוגשנה בשלוש השנים הבאות. עוד נאמר בפסק הדין כי הנתבעים בתובענות שההלכה החדשה לא תחול לגביהן כאמור, רשאים להעלות כנגד התובענות טענת שיהוי.

פסק הדין ניתן ביום 21/03/2013.

לפסק הדין באתר נבו:
דנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.