ביטוח תלמידים בביה"ס אינו מקנה כיסוי ביטוחי לתלמיד הפוגע

בית המשפט חייב תלמיד כבן 17 בתשלום של כ-1.5 מיליון ש"ח (!!) (יחד עם ביה"ס והעמותה שמפעילה אותו) בגין פגיעה בעינו של תלמיד אחר לאחר קטטה בבית הספר.

סעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, קובע: מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד.

ע"פ הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשע"ד/1 על בית הספר למסור את העותקים של פוליסת הביטוח ואת טופסי הגילוי הנאות להורי התלמידים בתוך 30 יום מתחילתה של שנת הלימודים.

הקביעה החשובה בפסק הדין היא כי ביטוח התלמידים בביה"ס הוא ביטוח תאונות אישיות ואינו מקנה כיסוי ביטוחי  לתלמיד הפוגע, דהיינו אינו מהווה ביטוח אחריות (חבות):

"לשיטתו (של התלמיד הנתבע – אא), הוא מבוטח על-ידי בית-הספר, שגם גבה מההורים תשלומים עבור ביטוח התלמידים, או על-ידי המדינה. דומה שטיעון זה מערבב לחלוטין בין ביטוח תאונות אישיות (שאכן יש לתלמידים ולא נוגע להליך זה), לבין ביטוח אחריות (שאין להם). הוא גם מתעלם מכך שמעשיו המזיקים של התובע לא בוטחו על-ידי גורם כלשהו. ראוי להרחיב מעט בענין זה:  ההורה המצוי מניח כנראה שבית-הספר נושא באחריות לנזקים שעלולים להגרם בו לילדיו וגם שהם יהנו מכיסוי ביטוחי  בגין נזקים כאלה. כנראה שאינו מעלה בדעתו את צידה האחר של אותה מטבע: התנהגותו של תלמיד כמזיק לא מבוטחת על-ידי איש. כאשר גורם תלמיד לנזק גוף לתלמיד אחר,  עלול להווצר מצב מאוד לא רצוי: לניזוק אין בפועל ממי להפרע. המזיק, שאשמו המוסרי לעתים קטן מאוד (בשים לב לגילו ולתובנות הנגזרות ממנו), צפוי להתחיל את חייו הבוגרים עם חוב גדול.  סכנות אלה מדגישות את ההכרח שבית-הספר ימלא את חובותיו שלו."

בית המשפט לא עסק בפירוט בשאלה, האם לתלמיד הנפגע יש כיסוי ביטוחי במסגרת ביטוח התלמידים והאם האירוע הוא בגדר "תאונה" ע"פ הפוליסה ועל כן זכאי הנפגע לפיצוי מחברת הביטוח. למיטב ידיעתנו ההגדרה של "תאונה" בפוליסה היא "אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני" (ראו לדוגמא הפוליסה של חברת איילון לשנת 2012), כך שלכאורה מדובר באירוע שהוא תאונה.

לא ברור שהיה בכך להועיל לתלמיד הפוגע שכן גם אם חברת הביטוח הייתה מטיבה את נזקו של הנפגע, היא הייתה עשויה לבוא בנעלי הנפגע, לחזור לתלמיד הפוגע ולתבוע ממנו את אשר היא שילמה לנפגע. נדמה שראוי שבמשרד החינוך יתנו על כך את הדעת  על מנת שהפוליסה תכלול גם סעיף אחריות צולבת, כך שחברת הביטוח לא תוכל לחזור אל התלמיד הפוגע שמבוטח גם הוא באותה פוליסה.
בכל מקרה נראה כי הכיסוי הביטוחי לנפגע בביטוח התלמידים הוא נמוך משמעותית מהנזק שנגרם לתלמיד הנפגע, כך שעדיין היה על התלמיד הפוגע ועל ביה"ס לשאת בהפרש בגין הנזק שגרם לו.

ת.א. (ת"א) 35720/08 שילת נ' בי"ס שעלי תורה (פורסם בנבו, 14/01/2014)

 

גלריה | פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, חינוך, מועצה אזורית, מועצה מקומית, ערעור בחירות, רשויות מקומיות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.